שים לב, זהו אתר סביבת פיתוח - zomet-dev.mycodix.com

פונדקאות אישה נשואה (תגובה)

הרב זאב וייטמן

ראשי פרקים

ממאמרו של הרב אריה כץ עולה שיש איסור לאשה נשואה לשמש כפונדקאית. זאת מחמת שתי סיבות עיקריות – חשש ממזרות, ומחמת שפונדקאות של אשה נשואה תחייב את בעלה לפרוש ממנה לתקופה של שנה ויותר.

מעבר לשני החששות הללו מועלים במאמר חששות נוספים – חשש פגיעה במצוות פו"ר של בני הזוג, או החשש לפגיעה בשלום הבית של בני הזוג הפונדקאים – שבהחלט ראוי ונכון שכל זוג שמחליט על פונדקאות ייקח אותם בחשבון שיקוליו לפני קבלת החלטה, אבל גם לדעת המחבר אין בהם בכדי לקבוע איסור הלכתי.

אני מסכים עם הרב כץ, שפונדקאות בכלל ופונדקאות של אשה נשואה בפרט מחייבת זהירות ואחריות רבה, ויש לשקול את הצעד הזה במתינות ובכובד ראש בטרם מקבלים החלטה על כך, מכיוון שצעד כזה כרוך בחששות לא מעטים. עם זאת, אינני מסכים שיש איסור הלכתי על פונדקאות של אשה נשואה מהטעמים שהובאו ע"י המחבר, וכפי שאסביר להלן, ואם ההסכם נבנה כראוי, וכפי שאפרט בסיום, הרי שאין בפונדקאות גם של אשה נשואה איסור, וממילא יש בה גמילות חסד שבגופו ברמה הגבוהה ביותר.

לגבי חשש ממזרות המחבר מביא שיש שחששו לממזרות בהזרעה מלאכותית ע"י הזרקת זרע של יהודי לרחמה של אשת איש והנחתו היא שהשתלת עובר שנוצר מזרע של איש זר דינה זהה. על כך יש לחלוק בראש ובראשונה מכיוון שרוב הפוסקים חלקו על הדעה שיש לחשוש לממזרות בהזרקת זרע של יהודי בלי מעשה איסור של ביאה אסורה ועמדתם מסתמכת על מקורות רבים.[1] ושנית וזה העיקר, המחבר דוחה את דברי הרב יעקב אריאל שמחלק בין הזרקת זרע ובין השתלת עובר, למרות שדברי הרב אריאל נראים פשוטים וברורים, ואין כל דמיון בין הזרקת זרע של אדם זר לרחמה של אשה נשואה, ובין השתלת עובר ברחמה של אשת איש. כשמכניסים עובר לא מכניסים זרע של אדם זר לגופה של אשת איש, אלא מכניסים עובר ופנים חדשות לגמרי באו לכאן, ועובר איננו ביצית מעורבת עם זרע כפי שעולה מדברי המחבר, ואין כל מקום וכל הווא אמינא להשוות בין הכנסת עובר להזרקת שכבת זרע של אחר. ואכמ"ל.[2]

גם הטיעון שבמקרה של פונדקאית נשואה בעלה צריך לפרוש ממנה מטעם מעוברת חברו אין בו ממש. הלכה זו נאמרה לגבי איסור נישואין למעוברת, ואין כל מקום לחדש ולגזור על איסור חיי אישות של אישה עם בעלה. לכן לכל היותר היה מקום לאסור על אשה פנויה פונדקאית להינשא בעת הריונה מטעם זה,[3] אבל אין כל מקום לאסור אותה על בעלה, כשאין בכך צורך להבחנה מי אבי העובר.[4] ולכן גם טיעון זה אינו יכול להוות סיבה למנוע מאשה נשואה לשמש כפונדקאית.

ולמרות שלדעתי אין בפונדקאות של אשה נשואה איסור הלכתי,[5] אני מסכים שנושא הפונדקאות בכלל, ובייחוד כשמדובר על פונדקאות של אשה נשואה, דורש זהירות ותשומת לב רבה כשבאים להתקשר עם הזוג שאמור לגדל את התינוק, ויש להתנות זאת בשלושה תנאים חשובים:

א.  יש להתנות במפורש שיישמרו כל גדרי הצניעות בין האשה לאבי התינוק המיועד. יש לאסור את כניסתו ביחד עם הפונדקאית לביקורות ובדיקות רפואיות של העובר, ואין מקום להתיר את נוכחותו בחדר הלידה.

ב.   בכל פונדקאות יש להבטיח בהסכם שזוג ההורים המיועד לא יוכל להחליט שהפונדקאית תבצע הפלה כשאין לכך הצדקה הלכתית. לכל היותר, הם יכולים להחליט במקרה כזה שהם לא מעוניינים לגדל את הילד ואז הילד יימסר לאימוץ למשפחת הפונדקאית או לכל משפחה אחרת – אבל הם אינם יכולים להחליט להביא להפסקת ההריון[6].

ג.   מכיוון שרבים סבורים שהאמא של הנולד היא הפונדקאית היולדת ולא בעלת הביצית, הרי שיש מקום רב לראות את הפונדקאית כמצווה על חינוך הילד לשמירת מצוות. ולכן כמו שבאימוץ האם היולדת יכולה ואולי אף אמורה לבקש למצוא לילד שלה משפחה שומרת מצוות שתגדל אותו, כך גם צריכה לנהוג פונדקאית.


[1].       שלא חששו לממזרות בנתעברה באמבטי (ראה משנה-למלך אישות טו,ד), וכן שלא חששו לממזרות במקרה שאשת איש נתעברה משכבת זרע של אחר שהייתה על גבי סדין שישנה עליו מכיוון שאין כאן ביאת איסור (ב"ח יו"ד סי' קצה; וראה יביע-אומר ח"ב אה"ע א). וגם המחבר כותב שרוב הפוסקים סוברים שאין חשש ממזרות בלי מעשה ביאה אסור (פרק ד3).

[2].    [תגובת הכותב (א"כ): כפי שביארתי במאמרי, ישנו הבדל בין לכתחילה לדיעבד. גם אם פסיקת ההלכה היא שלאחר שהוזרק זרע זר ברחמה של אשת איש הוולד כשר, לכתחילה אין להגיע למצב שבו יוצרים ולד שלדעת פוסקים מסוימים הוא ממזר או ספק ממזר, וכך כתבו גם הפוסקים שלא חששו לממזרות.

      לגבי החילוק שבין הזרעה להשתלת עובר – הרב וייטמן מתייחס כאן אך ורק לשיטה שחוששת לממזרות עקב הדימוי של הזרקת זרע זר למעשה ביאה, ומתעלם מהשיטה שחוששת לממזרות עקב עירוב של אב ואם שהם עריות זה לזו. אולם גם לשיטה שעיקרה הוא עצם הכנסת זרע זר למעי אישה, הרב ויטמן בדבריו רואה בביצית המופרית כעובר לכל דבר ולא כביצית מעורבת עם זרע. זאת למרות שהדעה ההלכתית המקובלת היא (ראה ספר פוע"ה ב בפסקה מעמד הביציות המופרות, עמ' 355 ואילך) שלביצית מופרית מחוץ לגוף האישה אין כלל מעמד, וההיריון מתחיל רק ברגע הכנסת הביצית המופרית לגוף האישה, וממילא לשיטות החוששות לממזרות גם שלא דרך ביאה, רגע הכנסת הביצית המופרית לרחם הוא הרגע הקובע לעניין זה (וממילא לדעה זו אדרבה יש מקום לחשוש שאפילו לפוסקים שסוברים שאמו של הוולד היא בעלת הביצית ולא הפונדקאית, עדיין יש מקום לחשוש לממזרות).

      גם מבחינה מעשית, הר"מ אליהו הורה שיש לאסור פונדקאית נשואה עקב החשש לממזרות (ראה ספר פוע"ה הנ"ל עמ' 407 הערה 27). ראה גם את דברי מו"ר הרז"נ גולדברג הכ"מ שהובאו בספר אסיא יג עמ' 110 (והוזכרו בהערה הנ"ל): "האם מותר לאישה נשואה להיות אם פונדקאית, ומה מעמדו של הצאצא? תשובה: לא. ילד שיוולד לאם פונדקאית נשואה, כאשר אביו איננו הבעל של האם היולדת, עלול לסבול ממעמד אישי פגום. גם אם נסבור יחד עם עוד מאה רבנים שאין פסול בפונדקאית נשואה, ורב אחד או מספר קטן של רבנים יחשבו אחרת, הילד יינזק." והדברים מדברים בעד עצמם.]

[3].       וגם זה בספק מכיוון שמדובר בתינוק שהמעוברת לא אמורה להיניק אותו, והוא כלל לא אמור לגדול בביתה, והנימוק העיקרי לאיסור הוא מחשש פגיעה בתינוק שאמו לא תניק אותו ואביו לא ידאג לו. וראה בתחומין ל את מאמרו של הרב גדעון וייצמן "נישואי פונדקאית הרה", שיש מקום להתיר גם זאת. גם הטעם שמובא בגמרא ונדחה שיש חשש שהבעל יפגע בתינוק שאינו שלו במהלך תשמיש עם אשתו אינו סיבה לאסור כשרוב הראשונים דחו טעם זה מהלכה, וגם אם היו מקבלים טעם זה, במציאות שלנו אין חשש מכיוון שהאינטרס שהתינוק לא ייפגע הינו אינטרס של הבעל כמו של האשה, ושניהם שותפים להחלטה ולרצון שהאם תשמש כפונדקאית ושהעובר יוולד שלם ובריא, וכל זאת, בנוסף לעובדה שהידע המדעי בדורנו קובע שאין בכך שום חשש פגיעה.

      [תגובת הכותב (א"כ): כאמור, מדובר בגזירה של חז"ל, שאף אם בטל טעמה לא בטלה הגזירה, וכפי שכתבתי, קיים הבדל בין מעשה לכתחילה ובין פסיקת ההלכה בדיעבד לאחר שכבר נעשה מעשה. גם במאמרו הנ"ל של הרב וייצמן אין היתר לכתחילה, אלא מצב דיעבדי שבו אותה פונדקאית חיה בכל מקרה עם גבר ללא קידושין. גם במצב זה, היו פוסקים שאסרו את הנישואין כפי שנופיע במאמרו הנ"ל ובתשובות שבשו"ת פוע"ה פוריות, יוחסין וגנטיקה שהוזכרו במאמרי.

      האמירה שיש הבדל בין נישואין לבין המשך חיים עם הבעל היא עצמה גם כן שנויה במחלוקת כפי שהוזכר במאמרי הנ"ל, ולכן היא סיבה נוספת לא לאפשר מלכתחילה לאישה נשואה להיות פונדקאית.]

[4].       ולגבי הבחנה – גם הסכמי הפונדקאות דורשים פרישה של הבעל מאשתו לזמן קצר יחסית כדי לוודא באופן מוחלט שברגע ההשתלה ברור שהאשה הפונדקאית איננה בהריון ועד לרגע שבו ברור שהעובר שהושתל נקלט בהצלחה.

[5].    וכמו שפסק כבר הרב שלמה עמאר שמובא בדברי המחבר.

      [תגובת הכותב (א"כ): שיטתו של הרב עמאר שאין בפונדקאית נשואה איסור הלכתי מבוססת על הבנתו שאין לחשוש כלל לאימהות של היולדת (גם במקרה של פונדקאית גויה הוא אינו מצריך גיור אפילו לא לחומרה). שיטה זו היא שיטת מיעוט אצל הפוסקים שרובם סברו שהיולדת היא האם או שיש ספק בדבר, ואפילו הסוברים שבעלת הביצית היא האם, חששו לכתחילה לשיטה השנייה. לכן קשה להסתמך על שיטת הרב עמאר שהיא דעת מיעוט בפוסקים, במיוחד שאף הוא עצמו למעשה אינו מסכים לפונדקאות של אישה נשואה מהטעם שהובא במאמר.]

[6].    [תגובת הכותב (א"כ): על פי התנאי הזה שהעלה הרב ויטמן, שוב אין שום היתר לשום אישה להיות פונדקאית, מכיוון שעל פי המציאות הקיימת, הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים אינה מאשרת הסכם שבו מופיע תנאי שהפונדקאית יכולה לסרב לבצע הפסקת היריון במקרה של דרישה של ההורים שעברה אישןר של ועדה להפסקת היריון. ממילא התנאי שהעלה הרב ויטמן אינו אפשרי במדינת ישראל כיום.]

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תכשיט שעליו מודפס כל התנ"ך
הפעלת מטאטא רובוטי בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךtest
מחליף חום במערכת סגורה לחימום מיםהרב מנשה צימרמןאמונת עיתיךתמוז תשפ"ב
כוונת השלכה לאקדחהרב שי סימינובסקי
צמיד חכם בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךמרחשון תשע"ז
קיפול והרכבת קלנועית שבת Shabbattoהרב הראל דביראמונת עיתיךניסן תשפ"ב
הדלקת גז ביום טוב בכיריים חדישותהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךתשרי תשע"ד
שימוש במעלית שבת שתוקנה בשבתהרב מנחם פרלאמונת עיתיךשבט תשפ"ב
צבירת אנרגיה סולרית להפעלה חשמלית בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךניסן תשע"ג
גדרי החשמלהרב יעקב אריאלתחומיןתשפ"א

פרויקט דיגיטציה ומיון של תחומין

אודות תחומין

הצטרפו לחווית צומת