שים לב, זהו אתר סביבת פיתוח - zomet-dev.mycodix.com

חיישנים אלקטרוניים בשבת

הרב ישראל רוזן

ראשי פרקים

במאמר שלפנינו נציג את גישת מכון 'צומת' בנוגע לחיישנים בשבת,[1] על תצורותיהם השונות. החיישנים אופפים את עולמנו, מהם משרתים אותנו ומהם מפריעים לנו, או לפחות אינם נצרכים לנו. בציבור התורני יש מבוכה רבתי בשאלה כיצד לנהוג בהם בשבת, לכתחילה או כאשר נקלעים למקום שחיישנים מצויים בו. הדברים דלהלן מנוסחים בקצרה. השומע ישמע והחולק יחלוק.

א. איסורי שבת הכרוכים בחשמל           

איסורי חשמל ואלקטרוניקה בשבת הם מכוח מלאכות מבעיר (כשיש אלמנט מלובן),  בונה או מכה בפטיש דאורייתא (לדעות ה'חזון-איש' זצ"ל ויבלח"ט הרב אשר וייס) או לפחות מוליד (מעין) דרבנן (לדעת הרב ש"ז אוירבך זצ"ל). פוסקים רבים נקטו הלכה למעשה שאין איסור דאורייתא בהפעלות חשמל בלא ליבון.[2]

לעומת זאת, יש שראו[3] במושג 'עובדין דחול' את הסיבה העיקרית לאסור שימוש במִכשור חשמלי ואלקטרוני בשבת. במכון 'צומת' איננו  מקבלים הגדרה גורפת זו כבסיס לאיסור מכשירי חשמל בשבת, הן לחומרא והן לקולא. המושג 'עובדין דחול' איננו מוגדר, והוא שייך לתחום 'המדיניות ההלכתית' שהיא 'נזילה' ומשתנית גם לפי הנהגת הבריות. כמו כן, במכון 'צומת' מתירים שינויי 'ווליום' ושינויי זרם, מתח או תדר בהקשרים שונים (להלן סע' י ואילך ומאמרי "שינוי זרם חשמלי בשבת – עיקרון ויישומיו" בתחומין כרך כו ובספרי בחצוצרות-בית-ה' עמ' 40), ואיננו חוששים לטענת 'עובדין דחול' שיכולה להיטען כנגד היתרים אלו.

ב. איסור הפעלת מכשיר חשמלי בידיים לצורך – מוסכם על הכול

יהיו המלאכה או מקור האיסור אשר יהיו – מוסכם על כל פוסקי ההלכה בכל העולם, כי אסור להפעיל מכשיר חשמלי כלשהו בידיים, בכוונה ולצורך. איסור זה הוא על עצם הפעלת המכשיר החשמלי, גם אם אינו גורם תוצאה של אחת מל"ט אבות המלאכה. למשל, עצם הפעלת מאוורר, מזגן, טלפון, מכשיר דיגיטלי כלשהו – אם היא בידיים ולצורך –  אסורה, בלא ספק.

ג. עיקר האיסור הוא התוצאה ולא התהליך הפנימי

מוקד האיסור במכשור חשמלי היא התוצאה שהאדם גרם לה, דהיינו התרחשות ההפעלה של מכשיר חשמלי כלשהו על ידי אדם לצורכו. הדגש איננו על הפעילותהאלקטרונית הפנימית, ומה מתרחש בתוככי החיישן וגלגולי הנסיבות הפנימיות. אם אדם הסיט מתג, או עבר ליד חיישן שקלט אותו, אין להתרחשות הפנימית משמעות בנוגע לאיסור, אלא יש משמעות לתוצאה: אם מכשיר הופעל – נכנסנו לגדרי האיסור, המפורטים לעיל סעיף א.

הרב ד"ר דרור פיקסלר דן במאמריו[4] במהות התהליכים האלקטרוניים והדיגיטליים הפנימיים בתוך חיישנים ואלמנטים אלקטרוניים אחרים. כל הדיון הזה מיותר לטעמנו, שכן הוא עוסק בניתוח פיסיקלי של התהליך הפנימי, ולדידן העיקר התוצאה. אכן, הרב פיקסלר מבסס את איסורי החשמל בשבת על 'עובדין דחול' (כדלעיל סע' ב), ולתפיסה זו אולי יש יותר מקום לדון מהו ה'עובדין', ומהו התהליך הפנימי, שכן המילה 'עובדין' עוסקת בפעולה עצמה.

ד. האיסור נחשב 'בידיים' גם אם המכשיר הופעל באמצעות חיישן 

אם פעולת האדם גרמה תוצאה רצויה ומכוונת, בדרך ההפעלה המקובלת של אותה תוצאה, לא אכפת לנו מה הייתה דרך פעולתו של האדם: האם הפעיל מכשיר חשמלי בידיים ממש, על ידי כוח ולחץ פיסי, או שהמכשיר החשמלי הופעל על ידי חיישנים שגילו את האדם מתקרב והם מתוכננים ומתוכנתים לפעול מחמת 'גילוי' זה, או שהמכשיר הופעל בכל מיני תחכומים של אלקטרוניקה מודרנית. הפעלת המכשיר בכל הדרכים הללו אסורה, כמובן אם האדם מודע להם.

חיישן - כרטיס קירבה
חיישן - ברז
חיישן - מעלית דלת
חיישן - מזגן שלט

למשל, הפעלת מזגן על ידי שלט, הפעלת ברז עם חיישן בתנועת היד, פתיחת דלת מעלית העומדת להיסגר על ידי תנועת חיתוך, פתיחת דלת על ידי קירוב כרטיס אלקטרוני שיש בו קוד (חיישן קִרבה) וכיו"ב.

כל הפעולות הללו מתרחשות מחמת מעשה של האדם, והן מתוכננות לפעול כך. לכן הן שקולות וזהות להפעלת המזגן, הברז, דלת המעלית והדלת החשמלית המבוקרת בידים ממש, על ידי לחצן או מתג הפעלה. הציוד שהוזכר בדוגמאות הללו מתוכנן להיות 'כלי עבודה' בשירות האדם, והוא כ'גרזן ביד החוצב בו וכמשור ביד מניפו' (על פי ישעיהו י,טו).

טעות רווחת היא שאם ההפעלה מתרחשת בתהליך שרשרת מתוחכם, ובו הרבה שלבים מכניים או אלקטרוניים – היא נחשבת 'גרמא'. ולא היא! לכל היותר אפשר להחשיב הפעלה כזאת 'כח כוחו', אך לדעתי היא דומה יותר ליריית חץ ו'גירי דיליה', שנחשבים 'כוחו' ממש.  

ה. תהליך שרשרת רציף איננו 'גרמא'

אם האדם מתחיל תהליך, גם אם מדובר בפעולת שרשרת רבת שלבים – כולו נחשב מעשה האדם בידיים, כיריית חץ, ולא 'גרמא'. פעולה ב'גרמא' מותרת בשבת מדאורייתא (ואסרוה הראשונים, פרט ל'מקום פסידא'; שו"ע הל' שבת סי' שלד סע' כב), ובמקור היא נזכרה בנוגע להצבת כדי מים סביב אש או 'כסות שאחז בה האור'. המים יכבו את האש רק כשהאש תגיע אל המים.

הגדרת פעולה שתיחשב דרך 'גרמא' מותנית בשני תנאים: (1) האדם עושה פעולה 'מתה', ולא מתחיל שום תהליך. למשל, מסיט מתג בקיר בשעה ששעון השבת במצב 'הפסקה', כדי שאחר כך, בשעה ששעון שבת יהיה במצב 'הפעלה', יידלק האור בחדר נוסף. (2) מעורב בפעולה גורם אחר, בלתי תלוי בפעולת האדם (כמו האש שלא האדם הדליק, או שעון השבת שכבר מהלֵך מערב שבת). ה'גורם האחר' יגלה אחר כך שהאדם עשה פעולה כלשהי קודם לכן, ואו-אז תתרחש התוצאה: הדלקת האור בחדר כשיגיע מועד השעון, כיבוי האש כשיתנפצו הכדים וכדומה.

בכל מקרה, בפעולת 'גרמא' חייב להיות מרכיב של 'אחר כך', דהיינו חייב להיות פער זמן בין עשיית הפעולה על ידי האדם לתוצאה שתיגרם על ידי גורם 'אחר כך' (לפחות פער של כמה שניות). למעשה הזמן המדויק הוא אקראי ולא סתם פיגור של קוצב-זמן. הדרישה ההלכתית שהתוצאה תתרחש 'אחר כך' כהגדרה ל'גרמא' מניב רווח נוסף; יש בכך גם משמעות של 'שינוי', וכידוע כל 'שינוי' מדרך הפעולה הרגילה נחשב סיבה מקילה במלאכות שבת. השינוי בהתקן ה'גרמא' הוא במיטרד ובהמתנה לתוצאה שאיננה מתרחשה על-אתר, אלא רק 'אחר-כך'.  

ו.  פעולת אדם בדרך הילוכו       

חיישן - תנועה דלתחיישן - דלת מסתובבתלפי הבנתנו הבסיסית אין הבדל אם פעולת האדם נעשית על ידי לחיצת כפתור או על ידי הליכה כדרכו וחיישן קולט אותו. אם האדם מתכוון על ידי הליכתו להפעיל מכשיר חשמלי לצורכו – הליכתו אסורה ככל הפעלה חשמלית בידים. באופן מעשי, אם אדם מהלך כדרכו וחיישן תנועה, או חום או חיתוך קרן, או עין מצלמה וכד', קולטים את התנועה, וכתוצאה מכך נפתחת דלת חשמלית (למשל) – ההליכה נחשבת כהפעלת מנוע הדלת בידיים, בלחיצת כפתור.

מסקנת הדברים היא שאסור להתקרב לדלת אוטומטית, או לדלת המסתובבת ע"י חיישן קירבה, כדי לחלוף בה. חיישני ההפעלה המגלים את תנועת ההליכה שקולים ללחצן חשמלי ישיר הפותח את הדלת.[5]

ז.  דרך הילוך בלא צורך בתוצאה

פנס עם חיישןהרב ואזנר (תחומין כג, עמ' 277) חידש חידוש מפליג, שהמהלך לתומו נחשב כעין 'מתעסק'; ולכן, אם חיישן קלט את תנועת האדם והפעיל זרקור חשמלי – מותר, גם אם מדובר באיסור דאורייתא. דבריו אמורים אך ורק כשהאדם אינו צריך את התוצאה של הפעלת המכשיר החשמלי ואינו מעוניין בה, וכל הדיון הוא מצד שזה 'פסיק רישא'. ואם כן, מכיוון שלא הייתה פעולה אקטיבית ישירה, ואין לאדם צורך בתוצאה – הרב ואזנר מתיר זאת.[6]

יש להדגיש שאין להסיק מדבריו בשום אופן שיש היתר לכתחילה, למשל, להיכנס לחדר מדרגות חשוך עם חיישן תאורה, או למסדרון מלון חשוך שהתאורה בו נדלקת כשאדם עובר בו. אכן, רבנים רבים מתירים (לנוסעים לחו"ל, כעין 'שעת דחק') במקרה שהאדם אינו זקוק ממש לתוצאה ויש אור נמוך ללא הפעלת החיישן. למשל, אם חדר המדרגות או מסדרון המלון אינם חשוכים לחלוטין, וניתן לעבור בהם גם בלי התאורה הנדלקת על ידי חיישן התנועה – שוב אין צורך בה.

אין ללמוד מ'היתר' דיעבדי זה שאפשר להתיר לכתחילה התקנת חיישן כזה בחדר המדרגות בבית,  במוסד או במלון. 

ח. חיישן בלא תוצאה ממשית

חיישן - מחסוםחיישן - אזעקהאכן, אם במעבר האדם ליד חיישן אין שום תוצאה 'חיצונית', פרט להפעלת החיישן עצמו, ואולי נורית חיווי, וכן נאגר מידע ממוחשב פנימי שמישהו עבר אבל לא מתרחש דבר – יש מקום להתיר את המעבר למי שנקלע למצב כזה. הדבר שכיח בחיישני אזעקה ביתית הממשיכים לפעול ו'לגלות' גם כאשר האזעקה מושבתת (מצב 'יום'), וניכר בהם נצנוץ כשאדם חולף אך אין לכך תוצאה ממשית. מצב זה שכיח גם במעבר ליד מחסום לרכב שקבוע בו חיישן פוטו אלקטרי המופעל כאשר מכונית או אדם חוצים את קו המחסום (אבל המחסום אינו עולה ויורד, רק החיישן פועל). כיוצא באלה, בפתיחת דלתות וסגירתן אשר קבוע בהן חיישן (או מתג מגנטי. בדר"כ לא נראה) והפעולה נרשמת אי-שם במחשב האוגר מידע, אך אין שום נפקות מעשית לפתיחת הדלת ולסגירתה, פרט לעצם המידע הדיגיטאלי. האמור בסעיף זה נכון רק אם אין נורת ליבון, שהדלקתה נחשבת איסור הבערה מהתורה. אמנם, למתייעצים עמנו במכון 'צומת' אנו ממליצים לבטל גם חיישני סרק אלו או לכסותם, כדי שלפחות שלא תהיה שאלת 'מראית עין', ולא תחושה בעיני הבריות כפעולה אסורה.

נושא זה, של 'חיישני סרק', עתיד להעסיק את הציבור ואת פוסקי ההלכה בדורנו ובדורות הבאים. להלן ציטוט מתוך דבריו של הפוסק הירושלמי הנודע, הרב אשר וייס (שו"ת מנחת-אשר ח"א סי' לב, וראו שם בהסבריו המפורטים):

מצוי מאוד שאדם מפעיל מערכות אלקטרוניות שונות ללא משים וגורם לשינויים אלקטרוניים שאין תועלתם ותוצאתן גלויה ונצרכת לנו ואין רואים כל תועלת בשינויים אלה. בכל אלה לענ״ד אין סרך מלאכה ואין בהם מלאכת מחשבת… ככל שהטכנולוגיה מתקדמת מיום ליום יהיו יותר ויותר מכשירים הדומים לנ״ל. ויש לברר האם כאשר האדם גורם ללא כונה לשינויים בזרימה חשמלית ולרישום אלקטרוני שיש בהם סגירת מעגלים זעירים, שאין האדם יכול כלל לעקוב אחריהם, ובמאית של שניה משתנים לפעמים אותות אלה בתדירות, האם יש באלה גדר מלאכה.

לענ״ד אין זה כלל בגדר מלאכה בשבת, אם משום דאין בזה גדר מלאכה כלל ואם משום דלא הוי מלאכת מחשבת.

ט. בקרת אנרגיה והדחת שירותים

בבתי מלון רבים (וכן גם בבתי חולים, ובעתיד יהיה נפוץ במוסדות רבים) קיימים חיישני בקרת אנרגיה. החיישן מותקן בחדר ו'יודע' אם האדם נמצא בו או יצא ממנו. אם האדם יצא מן החדר, כעבור זמן קצוב נכבים התאורה והמזגן. אם שובו לחדר ו'התגלותו' ע"י החיישן – הם חוזרים ונדלקים.

השאלה היא איפוא הן ביציאה מן החדר, הגורמת לכיבוי, והן בחזרתו – הגורמת להפעלה. יש לציין כי בשעת הדחק יש מקום להבחין בין מזגן, שיש להחשיב את הפעלתו כאיסור דרבנן בלבד, לבין תאורת ליבון, שהפעלתה נחשבת איסור דאורייתא.

עמדתנו ההלכתית היא שהבעיה העיקרית היא השיבה לחדר. עצם הכניסה לחדר שמותקנים בו חיישני בקרת אנרגיה זו פעולה ישירה של האדם למרות שלא עשה מעשה בידיו, אלא בדרך הילוכו בלבד. לכן, אם אדם ששכר חדר במלון מודע שקיימת בו בקרת אנרגיה, עליו לדאוג מערב שבת לביטול החיישנים. ניתן להסתירם, למשל, על ידי כיסוי פיסי (מגבת או נייר אלומיניום). אם בדיעבד התברר שהם פועלים יש מקום לבדוק האמנם 'ניחא ליה' והאם יש לאדם צורך עכשווי בתאורה (לילה או יום) או במזגן (קר או חם). קשה לפסוק פסיקה אחידה בנושא, כי הפסק יהיה תלוי בנתונים הספציפיים. אם אין לו צורך בכך באנו להיתרו היחודי של הרב ואזנר ביחס לחיישני תאורה ברחוב, ראו לעיל פרק ז.

מאידך, עזיבת החדר היא פעולה הרבה יותר קלה, ובשעת הצורך יש להתירה. החיישן מגלה את העדרות האדם בדרך השלילה, באי-תנועה ובהעדר חום הגוף, ואז כעבור זמן נקוב מכבה את התאורה והמזגן. ההעדר כשלעצמו איננו מעשה ואיננו מלאכה, ולכן הלכה למעשה כשנקלעים למצב כזה יש מקום להתיר לצאת, אך לא לשוב בשבת לחדר.

שאלת חיישן להדחת שירותים די דומה. לכתחילה, כאשר האדם מודע לקיומו, אין להתיר, כי הוא נחשב 'לצורכו' (או לטובת משתמשים אחרים). אך בשעת דחק גדולה, יש מקום לקחת בחשבון גם את נושא 'כבוד הבריות', ובוודאי כאשר כל האיסור יכול להיחשב רק איסור דרבנן.

מצלמה 2י.  שינוי זרם/מתח/תדר בלבד

טמסאם תוצאת החיישן היא רק שינוי זרם (מתח או תדר) בלבד, ולא הפעלה או ניתוק, אנו מתירים עקרונית את הפעלתו לכתחילה. ראו מאמרי 'שינוי זרם חשמלי בשבת – עיקרון ויישומיו' (תחומין כרך כו, ובספרי בחצוצרות-בית-ה' עמ' 40) ובמקורות המובאים שם. אכן, אם אין צורך חשוב רצוי להימנע מהפעלתו, כ'מדיניות הלכתית' בלבד מתוך חשש ל'מדרון חלקלק'. לפיכך, אנו מתירים מעבר לכתחילה תחת מצלמות, גם אם אינן לצורך ביטחון (מצלמות המוצבות  לצרכים אחרים, למשל נגד גניבות או לשם פיקוח על עובדים). החיישן (העדשה) קולט כל הזמן את הנעשה מולו, וכל הזמן מתרחשת 'תוצאה' על המסך. כשאדם עובר הוא גורם רק לשינוי התוצאה, דהיינו שינוי התמונה על המסך. לדידנו, כל זה נכלל ב'שינוי-זרם' שיש להתירו. אכן, הלכה למעשה, יש צורך להכיר איך בדיוק פועל החיישן: האם הוא רציף או ב'מדרגות' ו'קליקים', שאינם נחשבים 'שינוי', אלא 'דרגות ניתוק והפעלה', כמו במאוורר ביתי רגיל של שלוש דרגות.

כאן מקום להעיר כי ההיתר הוא על ההצטלמות גרידא. שמירת התמונות בדיסק הותרה רק לצורכי בטחון וכד'. יש לאסור איפוא צילום אירועים למשמרת ולהנצחה, בשל איסור מכה בפטיש (אולי רק מדרבנן), ואין כאן המקום להרחיב בשאלה זו.

בדומה להיתר המצלמות אנו מתירים לכבדי ראיה להשתמש בסורק ידני (דמוי עכבר מחשב), וכן במתקן קריאה לכבדי ראיה הכולל מיקוד אוטומטי ותוכנות להצגת החומר ה'נקרא' על המסך. השיטה היא צילומית ובתוך שכזו היא נכללת בהגדרת 'שינוי תדר בלבד'. מבחינה מעשית אנו דורשים כיסוי כל הכפתורים למניעת ויסות או שינויי הגדלה, ניגודיות וכד'.

יא.        איתור G.P.S.      

חיישן - אזיקים
חיישן - גיפיאס

חיישני איתור (ג'י.פי.אס.) דומים מאוד לחיישני צילום, אלא שאינם מאתרים באופן חזותי אלא מאתרים קוד. עמדתנו היא שאיתור זה מותר עקרונית, כמצלמה רציפה, אם אין שום תוצאה המתרחשת על ידי האיתור, כמו הפעלת מדפסת, צופר או טלפון למוקד וכד'. אם ה'תפוקה' היא רק מידע ממוחשב פנימי איננו רואים איסור בדבר.[7] לכן אישרנו אזיק משמורת בית לשירות בתי הסוהר, וכן לניטור ואיכון אסירים בכלא ועוד.

יב.        תאורת LED עם שינוי עצמה       

חיישן - תאורת גןחיישן - פנסהענקנו אישור מטעם מכון 'צומת' לפנסי 'תאורת גנים' הניזונים מקולטי שמש ביום והופכים לתאורת שטח בלילה, באמצעות מיקבץ של עשרים וארבע נורות LED חזקות, שאין בהן ליבון. כאשר אדם מתקרב, חיישן תנועה גורם להגברת עוצמת התאורה. אישרנו שיטה זו לאחר שבדקנו את תהליך החישה ואת התגובה הרציפה של הגברת התאורה, ולא 'קפיצת מדרגה' ע"י הפעלת נורות נוספות, למשל.

במכון 'צומת' מתכננים פנס LED ידני שיפעל בשיטה דומה: הוא ידלק כל השבת בעוצמה נמוכה, והפעלת חיישן על ידי מגע יד האדם יגביר את האור עד למקסימום בהליך רציף.

יג.        מתקנים ביתיים הפועלים על ידי חיישני שינוי

חיישן - משאבת תדראנו מתירים משאבות להגברת לחץ המים לבתים פרטיים ולמוסדות. בקו אספקת המים לדירות קיים חיישן רגיש החש ירידת לחץ בשל  פתיחת ברז כלשהו, ועקב כך המשאבה מגבירה מעט את עצמתה. שוב באנו לחיישן שתוצאתו היא שינויי עוצמת מנוע בלבד. ההיתר הוא משום שהמשאבה פועלת כל השבת בעוצמה מינימלית והחיישן רק משנה את עצמתה

זה גם פשרם של מזגני אינוורטר, המותרים על ידינו ללא פקפוק, למרות החיישן הרגיש שלהם. אין למזגן זה תרמוסטט ON-OFF אלא הוא פועל ברציפות, ורק העוצמה משתנה לפי הטמפ' בסביבה שהאדם השפיע עליה. פתיחת דלת או חלון נקלטת בחיישן הרגיש והמזגן מגיב בשינוי העוצמה ו'מפצה' על השינוי. בשוק כבר יש מקררי אינוורטר הפועלים בשיטה דומה. גם אותם אנו מתירים ללא חשש, ורואים בהם מתקנים הקלים יותר מבחינה הלכתית לעומת מקררים 'ותיקים' בהם התרמוסטט מפסיק ומפעיל את מדחס הקירור בטמפ' הרצויה.

יד.        סיכום

א.  הפעלת מכשיר חשמלי או אלקטרוני מכל סוג שהוא אסורה בשבת, אם האדם הפעילו לצורכו או לצורך אחרים.

ב.   אין הבדל אם ההפעלה היא בידיים ממש, כמו בלחיצת כפתור או הסטת מתג, או שההפעלה היא באמצעות חיישנים, שלט אלקטרוני או כל ציוד תקני אחר.

ג.   גם אם האדם לא הפעיל מכשיר חשמלי בידיו, ולא עשה כל פעולה מיוחדת לשם הפעלה, אלא רק הלך בדרכו, אך הוא יודע שיש חיישן שיגרום הפעלה לצורכו, כגון פתיחת דלת, הדחת שירותים או הפעלת מזגן וכד' – הליכתו אסורה במקום זה.

ד.   אם אדם הפעיל חיישן אך אין שום מכשיר שהופעל ע"י כך, כמו בחיישן אזעקה בשעה שזו שאיננה פעילה, אין איסור בדבר. רצוי שתגובת החיישן עצמו לא תיראה על ידי נורית חיווי, מטעמי 'מדיניות' ותחושת השבת, אך אם היא נראית אין איסור.

ה.  אם אדם הלך בדרכו והפעיל מנורה או כל מכשיר אחר שאין לו עניין בו (חולף ליד בית זר) – הדבר מותר, כעין 'מתעסק'.

ו.   יש שהורו שמותר לעבור ליד חיישן שמדליק אור בחדר מדרגות או במסדרון במלון, אם יש במקום תאורה נמוכה שדי בה כדי שהאדם יוכל להסתדר ללא תוספת האור.

ז.   אם החיישן אינו מפעיל מכשיר אלא רק משנה את עוצמת הזרם, המתח או התדר, והתוצאה החשמלית רק השתנתה ברצף – מותר לכתחילה לגרום להפעלת חיישן זה (אם אין בו נורת ליבון או גוף חימום הנחשבים אש). זו סיבת ההיתר למעבר ליד מצלמות וציוד דומה כמו איתורן G.P.S., אזיקון אלקטרוני וגלאים נוספים אשר אין מפעילים שום מכשיר או ציוד אלא רק משנים עוצמת מכשיר הפועל כבר.

ח.  שינויים כאלו באמצעות חיישן מצויים במזגני אינוורטר, במשאבות להגברת לחץ ובפנסי תאורה מסוימים, ויש להתירם.


[1].    ראו גם הרב אליעזר נחום רבינוביץ' 'הפעלה חשמלית בשבת ע"י חיישנים, דיבור או מחשבה' בכרך זה; הרב אלישיב קנוהל 'הפעלת חיישנים חשמליים בשבת' בתחומין כג, והערותיי שם; מאמרי 'חיישנים אלקטרוניים בשבת' באמונת-עתיך 102, וכן קבוצת מאמרים בנושא זה באמונת-עתיך 104.

[2].    בקשר להגדרות איסור חשמל בשבת ראו גם מאמרי "חשמל ואלקטרוניקה בשבת – הגדרות ועקרונות" בספרי בחצוצרות-בית-ה', עמ' 17.

[3].    הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראו למשל אמונת-עתיך 102 'בדין חיישנים': "עצם השימוש בחשמל, ואפילו במקום שמעגלים חשמליים נסגרים כאשר נעשות פעולות שאינן מוגדרות מלאכות, ודאי שלא נאסר מן התורה, אבל יש מקום לאסור מדרבנן משום עובדין דחול". וכן שגור בפי תלמידו הרב ד"ר דרור פיקסלר.

[4].    למשל 'הדלקת נורת LED בשבת', המעין תשע"א,ג, ועוד.

[5].    הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ותלמידו הרב ד"ר דרור פיקסלר, הרואים ב'עובדין דחול' מקור לאיסור חשמל בשבת, סבורים שדרך הילוך אינה 'עובדין דחול', ועל כן מותרת לכתחילה. לדעתי זו דעה יחידאית!

[6].    והעיר בשורה האחרונה שיש מקום להשיב על דבריו, ואינו מעוניין להיכנס לדיונים.  

[7].    ראו גם תשובת הרב אשר וייס בשו"ת מנחת-אשר ח"א סי' לב: 'סגירת מעגלים אלקטרוניים זעירים'.

Wrong ACF value

מאמרים נוספים באותו נושא

שם מאמרמחברמקורתאריך פרסוםקישור
תכשיט שעליו מודפס כל התנ"ך
הפעלת מטאטא רובוטי בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךtest
מחליף חום במערכת סגורה לחימום מיםהרב מנשה צימרמןאמונת עיתיךתמוז תשפ"ב
כוונת השלכה לאקדחהרב שי סימינובסקי
צמיד חכם בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךמרחשון תשע"ז
קיפול והרכבת קלנועית שבת Shabbattoהרב הראל דביראמונת עיתיךניסן תשפ"ב
הדלקת גז ביום טוב בכיריים חדישותהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךתשרי תשע"ד
שימוש במעלית שבת שתוקנה בשבתהרב מנחם פרלאמונת עיתיךשבט תשפ"ב
צבירת אנרגיה סולרית להפעלה חשמלית בשבתהרב ישראל רוזןאמונת עיתיךניסן תשע"ג
גדרי החשמלהרב יעקב אריאלתחומיןתשפ"א

פרויקט דיגיטציה ומיון של תחומין

אודות תחומין

הצטרפו לחווית צומת