שים לב, זהו אתר סביבת פיתוח - zomet-dev.mycodix.com

שימוש במים המסופקים באמצעות משאבת לחץ מים משותפת לכמה בניינים

עברנו להתגורר בבניין שנבנה לאחרונה, והתברר לנו שהותקנו משאבות לחץ לחמישה בניינים המכילים בסה"כ 200 דירות. בבדיקות שעשינו בשעות שונות של היממה התברר לנו ששתי משאבות פועלות באופן קבוע, ומשאבה שלישית כבויה. כמו כן במד הלחץ הצמוד למשאבה המחוג נמצא בקביעות סביב הספרה 6 (bar). למשאבות אלו אין התקן מיוחד לשבת. האם מותר לנו לפתוח את הברזים בדירתנו בשבת?

לפי הנתונים המוצגים בשאלתכם, ייתכן שמערכת המים המותקנת בבניינים עובדת בלחץ קבוע: כאשר ישנה צריכה גבוהה יחסית של מים בברזים, המשאבה מספקת את הלחץ הנדרש, ובשעות שבהן הצריכה נמוכה יותר ישנו 'פורק לחץ', שהוא ברז עם שסתום שתפקידו לשחרר את הלחץ הגבוה בצנרת ע"י הזרמת מים מחוץ למערכת, כדי למנוע פיצוץ בצנרת.
למעשה, במערכת כזו ניתן להשתמש במים בשבת ללא כל חשש. פתיחת הברזים אינה גורמת להפעלת משאבות המים, כיוון שהן פועלות ברציפות לאורך כל שעות היממה ללא קשר לגובה הצריכה. חשוב לציין כי במשאבות המספקות מים למספר רב של דירות (בדרך כלל, כאשר המשאבות משותפות לכמה בניינים רבי קומות) זו שיטת פעולה נפוצה למדי. אפשרות אחרת היא שהמשאבות עובדות בלחץ משתנה, ללא פורק לחץ, אבל המערכת תוכננה לעבוד כל הזמן, גם כשאין צריכת מים, בתדר נמוך יותר. במקרה שהמשאבה פעילה כל הזמן, גם כשאין צריכת מים – אנחנו מתירים לצרוך מים, מכיוון שהשפעת האדם על המערכת היא רק בשינוי עוצמת התדר או הזרם החשמלי ולא בהפעלה וניתוק של המשאבה. אנחנו ממליצים לוודא מול חברת האחזקה של המשאבות שהן אכן פועלות באחד משני האופנים המתוארים לעיל. במידה וישנו ספק או שאלה נוספת, יש לפנות לייעוץ במכון באופן פרטני.

עוד שו"ת בנושא

חיברתי בחג שעון שבת לפלטה חשמלית ושעון שבת נוסף לכירה חשמלית. בשלב מסוים נזכרנו שלא הכנו מאכל לסעודת החג. באותו זמן הכירה הייתה מכובה ושעון השבת לא היה אמור להדליקה, ואילו שעון השבת של הפלטה היה עתיד לדלוק בקרוב. הפלטה תוכננה באופן זה כדי שהיא תידלק בסעודה שלישית של שבת שלאחר החג. אינני רוצה להפעיל את הכירה על ידי גרמא של הזזת הזיזים, משום שאני לא רוצה שהכירה תידלק בשבת. האם מותר להוציא את התקע של הפלטה ולהכניס במקומו את התקע של הכירה, וכך נוכל לבשל לכבוד החג כאשר שעון השבת יעבור למצב הפעלה, ולאחר מכן להחזיר שוב את הפלטה לשעון שבת שאליו הייתה מחוברת?

תשובה

הכרעת הפוסקים היא שהפעלת מכשיר לפני שבת על ידי שעון שבת – מותרת, אך ההפעלה בשבת עצמה – אסורה. לפי דעת רוב הפוסקים, וכן לדעת ה'שמירת שבת כהלכתה', הפעלת מכשיר חשמלי על ידי שעון שבת במהלך השבת נחשבת כגרמא. לפי הכרעה זו שמדובר על גרמא – הדבר מותר ביום טוב, כפי שכתבו הפוסקים שמותר לכבות אש בגרמא ביום טוב. יש להעיר שיש מי שכתב שניתוק מכשיר חשמלי מהשקע נחשב כסתירה, וחיבורו נחשב כבניין, אך למעשה לא נתקבלה סברה זו. כמו כן אין לחשוש כאן לאיסור מוקצה, מכיוון שגם אם נגדיר את הכירה החשמלית ככלי שמלאכתו לאיסור – הרי מותר לטלטל אותה לצורך שימוש מותר. לכן הדבר מותר, ויש בכך משום שמחת יום טוב.

מדוע נדיר למצוא תרמוס חשמלי עם הכשר 'מהדרין' לשבת, בעוד לרוב המחמים הנמכרים בארץ יש הכשר 'מהדרין'?

תשובה

בדומה למה שהתבאר בתשובה הקודמת בנוגע למחם, גם בתרמוס חשמלי ישנו מדיד שבו נמצאים מים בטמפרטורה נמוכה יותר מבשאר התרמוס. בתרמוס האפשרות של בישול המים שבמדיד ממשית אף יותר מאשר במחם, שכן בתרמוס מדובר בכמות גדולה יחסית של מים (30–60 סמ"ק), שעשויים להימצא בו כשהם בטמפרטורה נמוכה מייד סולדת (עד כ-30 מעלות צלזיוס). כמו כן, בתרמוס המדיד הוא גם הצינור שדרכו יוצאים המים מהתרמוס החוצה, כך שהוצאת מים מביאה מיידית לערבוב מי המדיד עם מי התרמוס.ההכשר של מכון צומת מבטיח כי טמפרטורת מי המדיד תעמוד על 50 מעלות צלזיוס לפחות, גם בחלוף יממה מההרתחה הראשונית. זאת ועוד, הלחצנים החשמליים מבוטלים במצב 'שבת', ואין חשש שהמשתמש בתרמוס ישתמש בהם בטעות בבואו להוציא מים מהתרמוס. עם זאת, התרמוס מקבל רק הכשר רגיל ולא הכשר מהדרין, שכן לנוהגים כשיטת ה'שלחן ערוך' שיש בישול אחר בישול בדבר לח שירד מיד סולדת, עדיין יש מקום לחשוש לשיטות שאין די ב-50 מעלות ליד סולדת. ההבדל העיקרי בין תרמוס למחם הוא שממדיד המים במחם זולגות טיפות ספורות לכוס, ולכן מעיקר הדין איננו מתחשבים בהן, משא"כ בתרמוס חשמלי, שבו כל המים עוברים דרך המדיד, ולכן ככל שהמים במדיד מתחת ל'יד סולדת', הם מתבשלים ממש, לשיטת ה'שלחן ערוך', בכל מזיגת כוס בשבת.

אני משתמש במדיח כלים שקט בשבת, באמצעות שעון שבת מכוון מראש והתקן מיוחד המבטל את מפסק בטיחות הדלת. בשבת שעברה שכחתי להניח מראש טבלית סבון במדיח. האם מותר להניחה בשבת?

תשובה

המים במדיח הם חמים, ובחומם הם ממיסים את הטבלית. גם בישול סבון הוא בישול האסור בשבת. אם תמצא סבון בשוק שיש עליו פיקוח כמבושל מראש, הדבר מותר (וספר לנו על כך – רבים מעוניינים בזה).

לא תכננתי ששעון השבת יפעיל את המזגן אחר הצוהריים של החג, אך נוצר צורך שהמזגן יידלק. האם מותר לי להזיז זיזים בשעון שבת שיגרמו להפעלת המזגן בעוד כמה דקות?

תשובה

בשונה משבת, ביחס ליום טוב דעת הרבה פוסקים שאין איסור בעשיית מעשה בגרמא. לפי דעת הרב שלמה זלמן אוירבך, המופיעה ב'שמירת שבת כהלכתה', אין להתנהל כך באופן קבוע ביום טוב, אך באופן ארעי הדבר מותר לכתחילה. יש האוסרים את הזזת הזיזים משום תוקע או מדין מוקצה, אך למעשה הרוב מקילים בכך, וכהכרעת ה'שמירת שבת כהלכתה'. כמו כן לדעת הרבה פוסקים מותר להמשיך את המצב הקיים בשעון השבת, ולא חששו לאיסור בהזזת הזיזים. למעשה הדבר מותר כאשר זה נעשה באופן של גרמא ביום טוב. יש להדגיש שאין להעביר את שעון השבת ממצב 'כבוי' למצב 'שעון' כאשר ההעברה תגרום באופן מיידי לפעולה חשמלית (כאשר הזיזים של השעה הנוכחית הם במצב הפעלה).

בירושלים התקינו בחלק מהשכונות פחים מוטמנים שבהם מותקנים חיישנים לבדיקת כמות הזבל הנמצאת בהם, כדי לתזמן בצורה חכמה את ריקונם על ידי עובדי העירייה ולחסוך נסיעות מיותרות. כמו כן, בפחים מותקנים גם חיישני טמפרטורה למניעת דלֵקה, חיישני טלטול למניעת גנֵבה, ועוד. האם מותר להשליך אשפה בשבת לפחים אלו?

תשובה

נראה שאין להשליך אשפה לפח כזה במהלך השבת, משום שהשלכת האשפה נקלטת בחיישן באמצעות גלאי נפח, ולעיתים אף משדרת לרכב איסוף האשפה להגיע. לדאבוננו יש שכונות, בירושלים בפרט ובארץ בכלל, שבהן האשפה מפונה גם בשבת. חלק מהחברות שמספקות 'פחים חכמים' לרשויות המקומיות פנו למכון צומת, קיבלו ייעוץ לבניית מערכת שונה לשבת מזו של ימות החול, ואישרנו להם את התוצר הסופי. אינני יודע מה המצב בירושלים. כדאי לפנות לרבנות העיר או לבקש מהעירייה שתציג אישור מגוף הלכתי-טכנולוגי בר סמכא.

ראיתי שמכון צומת משתמש בדברי הגר"ע יוסף זצ"ל, שמי ששומע קריאת מגילה או תפילה על ידי רמקול, והוא יכול לשמוע בלי רמקול, יוצא ידי חובה (גם כשלדבריו לא יוצאים ע"י רמקול). לצערי לא זכיתי להבין דבר זה, ולמיטב הבנתי הוא חידוש, ללא מקור שקדם לו. אומנם אחריו רבים כמובן השתמשו בדבריו. מה לנו ולכך שיכול היה לשמוע, כאשר בפועל לא שמע? דברים כגון 'גלי הקול הגיעו לאוזניו' לכאורה אינם רלוונטיים כלל (ראה להלן). השאלה הנשאלת היא כששמע רק את הרמקול. מבחן לדבר שאם היה הרמקול משמיע את אותן מילים עצמן באותה עוצמה, והמדבר היה אומר מילים אחרות מהנשמעות על ידי הרמקול, כלל לא היה מבחין בכך שנאמרות מילים אחרות כעת.

תשובה

1) ראשי כפוף בפני גדולי הפוסקים גם כשאינני מבין את דבריהם, בפרט שרבים מאוד בדור הולכים אחריהם. 2) אני מניח שאם הדובר היה משמיע מילים אחרות מהמושמעות ברמקול, האדם הנמצא סמוך לבימה היה שומע את המילים שאמר הדובר בפיו. אומנם היה קול מעורב, אבל קול שמיעת המגילה חביב, ולכן התירו בו שני קוראים יחד. לכן סביר שהמאזין היה שומע גם את הקורא ללא רמקול במידה מסוימת.

יש לך שאלה ?