מהקורונה אפשר ללמוד כמה 'מה קטנו מעשיך ה' ', איך וירוס זעיר הופך את העולם, את המדע, את האנושות, את הכלכלה, הבטחון העצמי, ומה לא? אם לפני שנה וחצי, כלי המלחמה העקרי בו היה בידוד וסגר, הוחלף בחיסונים, וכעת עם שיאו של גל האומיקרון, בשעה שיש מעל לחצי מיליון חולים פעילים ידועים, לא ברור כבר כיצד אפשר להילחם בו, מעבר למסכה ושמירת המרחק.
חידוש מהזמן האחרון הוא, שמחירה של ערכת בדיקת אנטיגן פשוטה ירד לכמעט שמינית ממחירה לפני חדשים אחדים, וכעת בכל בית מצויה ערכת בדיקת אנטיגן עצמית, להסיר חשש מהדבקה. בהעדר כלי התגוננות משמעותי אחר, שבה ועולה השאלה האם מותר לבצע בדיקה כזו בשבת. אף ששאלה זו עלתה לפני חדשים ספורים, התנאים השתנו וכדלעיל.
תהליך הבדיקה
תהליך הבדיקה דורש פתיחת אריזות סטריליות חד-פעמיות, הכנסת מטוש ללוע ולאף לשם ספיגת הפרשות טבעיות, טבילתו בתמיסה שקופה וסחיטת ההפרשות שבו, טפטוף התמיסה לחלונית במכשיר הבדיקה. לאחר כמה דקות יופיע פס אדום אחד או שניים שיסמנו את תוצאת הבדיקה.
הספק ההלכתי
שקיות אשר רגילים להריק את תכולתן מיד עם פתיחתן, מותר לפתחן בשבת (שש"כ ט,ד).
השימוש במטוש לספיגת ההפרשות וטבילתו בתמיסה, כרוך באיסור סחיטה, הנעשה בתוך שפופרת יעודית לתוך תמיסה.
שאלה הלכתית שניה מתייחסת לטפטוף התמיסה למכשיר הבדיקה. משום שתוך דקות קצרות יופיע פס אדום (או חלילה, שניים), דבר שמעלה שאלה האם יש כאן מלאכה של צביעה, רישום, כתיבה בשבת, או איך שנגדיר זאת? ואם יש, מה חומרת האיסור, והאם יש מקום להתירו בשעת צורך כזו?
איסור סחיטה
סחיטה אסורה בשבת מדין מלאכת 'דש', מכאן נלמד האיסור לסחוט מיץ פירות. אלא שכשם שמותר לסחוט שערות בתוך מים (שש"כ יד, הע' ט), משום שלאחר שירפה, יכנסו שוב מים לשער, כך גם בנידוננו. יכניס את המטוש לתמיסה, יסחט על דופן הכלי, ויוציאנו חזרה (אחרי שספג משהו מהתמיסה).
כתיבה וצביעה בשבת
כתיבה היא אחת מל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת (משנה שבת ז, ב). רושם, היינו מצייר, נחשב לתולדה של אב מלאכה זה (משנ"ב שמ, כב אות ח'). צביעה גם היא אב מלאכה, תיאורה המקורי היה צביעת חוטי הצמר למלאכת המשכן. כיון שכאן לפס האדום יש תפקיד של העברת מסר, מסתבר ששייך להגדרת כותב ולא צובע. על כל פנים, לדעת המשנ"ב, כתיבה בשבת, גם של סימן מוסכם אחד, אסורה מהתורה (שמ, ג).
אחת ההגדרות המבדילות בין מלאכה האסורה בשבת מהתורה או מדרבנן היא יכולתה של המלאכה להתקיים, כך הדין גם ביחס לצביעה (רמב"ם שבת ט, יג) ולכתיבה (שם יא, טו). הגדרת 'אינו מתקיים' היא כאשר הצבע מצד עצמו יעלם, כמו שמתרחש ב'עט שבת' של מכון צמת, שהדיו נמחק מאליו אחר מספר ימים. כתב שרגילים למחקו או מתכוונים למחקו, לא יחשב כ'אינו מתקיים' (חזו"א סא, א; כה"ח שמ,כא בשם מחצה"ש), אמנם יש החולקים על כך (אבנ"ז או"ח רי, יג; צי"א יד, ל, ו) על כל פנים, כאן גם לא מוחקים, אלא משליכים לאשפה, ואם כן, הספק כאן הוא ביחס לאיסור תורה.
מלאכות שבת, אלו ואחרות, באים לשרת את צרכי האדם. אך רישום או צביעה שאין לעושה אותם צורך בהם כלל, יתכן ולא נאסרו בשבת (שועה"ר שב קו"א) – על פי זה התיר בשמירת שבת כהלכתה (לג, כ) לחולה לבצע בדיקת שתן, באמצעות הנחת מקלון בכוס הבדיקה, מקלון שישנה צבעו בהתאם לתוצאת הבדיקה (וכ"כ גם בצי"א י, כה, א, ד). אמנם הסתפק שם הגרש"ז אוירבך (הע' צב) אם אין כאן איסור תורה. למעשה, התיר בשש"כ לבצע בדיקה כזו, גם משום שהנחת הנוזל נעשית בצד אחד של מכשיר הבדיקה, משם הנוזל נשפך אט אט ורק לאחרי מספק דקות יראה הצבע, מה שנכון להגדיר כגרמא, א"כ לצורך חולה, הדבר מותר.
מסקנה
בדיקת אנטיגן בשבת כרוכה בספק איסור צביעה (או רישום) בשבת, שהוא ספק איסור תורה, ספק איסור מדרבנן. מאחר ואופן הבדיקה מתבצע בגרמא, יש מקום להתיר בשעת צורך.
על כן, במידה ולתוצאות הבדיקה תהיה השפעה של ממש על סדר השבת, יש מקום להתיר זאת (כגון למנוע בידוד ממשפחה מארחת, או מאם המשפחה, ממי שאמור למסור שיעור תורה בשבת ואין לו מחליף וכד'). אין להתיר זאת לצורך תפילה במנין או 'רק כדי לדעת'.
