בעלי תפקידים

הרב מנחם פרל (1964), נשוי לנעמה ואב לשמונה. היה בחור ישיבה בישיבת שבי חברון ובישיבת מרכז הרב. כמו כן, למד בכולל מרץ לרבנות ובכולל פסגות לדיינות.
הרב פרל כיהן בעברו כר"מ בישיבת שבי חברון לצעירים, כרב היישוב מעלה חבר וכרב הראשי של ארגון שירותי כבאות והצלה. בצעירותו הקים הרב את הגרעין התורני 'אורות אשקלון' וכיהן כאש הכולל.
הרב שימש כקצין בצה"ל וכיהן כראש בית המדרש להלכה ברבנות הצבאית. במהלך שירותו בצה"ל ייסד את מדור הלכה וטכנולוגיה, המשמש כמקבילה צבאית קטנה למכון צומת.
מכהן כראש המכון מאז פטירתו של הרב ישראל רוזן זצ"ל בשנת 2017.

חזון אישי – היכולת לעבוד את ה', על פי כללי ההלכה, באמונה עמוקה, בכל האמצעים שמזמן לנו עולמו המופלא. לבנות תשתית הלכתית מותאמת לטכנולוגיה מתקדמת, שתאפשר תפקוד תקין לכתחילה למדינה יהודית מודרנית.

הדס קרמר (1990), נשואה לאוריאל ואמא לארבעה. למדה באולפנת "דרכי נועם" בפתח תקוה ושירתה בשירות לאומי בגרעין התורני ביקנעם והייתה קומונרית בתנועת הנוער בני עקיבא.
הדס עבדה בעברה באגודה להתנדבות בתפקיד רכזת בנות שירות לאומי במרכז ובירושלים. במסגרת תפקידה ריכזה עבודה של בנות שירות במוסדות חינוך כמו גן במוסדות ממשלתיים כגון שב"ס, משטרה וקופות חולים.
הדס הקימה את מערך ההדרכה בתנועת הנוער עוז ואת מערך ההכשרה לקומונריות.
עובדת במכון צומת החל משנת 2017, מכהנת כמנכ"לית המכון מאז שנת 2019.

חזון אישי – "אמר רבי ירמיה ב"ר אלעזר: עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר "כל מי שפעל עם אל – יבוא ויטול שכרו" (ויקרא רבה, כ"ז ב'). תפקידנו בעוה"ז לפעול תמיד עם הקב"ה ולמען שמו ותורתו. לדעת שהכל מאיתו ואליו.

מיליונים נעזרו ועד היום נעזרים במוצרים שפיתח ושכלל, והאיש עצמו מעולם לא עצר לנוח על זרי הדפנה. ישראל רוזן נולד בתל אביב באייר תש"א (1941). לאחר שהוסמך לרבנות פנה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בשנת תשל"ז (1977) ייסד את מכון צומת אותו הגדיר כ"מפעל חיי".

הרב רוזן ז"ל היה אישיות יוצאת דופן, אדם חדור שליחות יחד עם ההעזה הנדרשת כדי להניע שינויים גדולים ומשמעותיים. אולם התכונה הבולטת בו ללא ספק הייתה אהבת האדם והאנושיות שקרנה מפניו. אותה אהבת אדם היא שהניעה את הרב רוזן בהמצאותיו שהביאו ברכה עצומה למיליוני יהודים בארץ ובעולם.

בפועלו סייע להמוני יהודים לקיים שבת כהלכתה באמצעים טכנולוגים. הרב רוזן היה חדור אמונה כי לשם עונג השבת של יהודי יש להרחיק עד קצווי ארץ במאמץ למצוא לו פיתרון.