שים לב, זהו אתר סביבת פיתוח - zomet-dev.mycodix.com

תמצית הדיון ההלכתי – אוטומציה

הרב מנחם פרל

פורסם בידיעות אחרונות וישראל היום

תמצית הדיון ההלכתי

(נערך ועובד מתוך פרק אוטומציה בשבת בספר צומת העתיד לצאת לאור במהלך תשפ"ד. לשם רהיטות וקלות הקריאה, מיעטנו בציון מקורות והפניות בגוף המאמר ובשוליו – ניתן לראותם במסמך המלא, הניתן להורדה ומופיע בדף זה)

הקדמה והגדרה

השימוש במכשור חשמלי בשבת באמצעות אוטומציה בשבת נוגע לכל מכשירי החשמל שיש להם יכולת הפעלה מתוזמנת (באמצעות טיימר, שעון שבת, תכנות מראש וכדו'), וכן למכשירים המבצעים רצף פעולות באופן מחזורי ועצמאי ללא התערבות האדם. ביניהם מכשירים המשמשים לתאורה, חימום, מערכות אזעקה ועוד מכשירים רבים הנמצאים בכל בית מודרני. בנוסף, באמצעות שימוש בעיקרון האוטומציה ניתן לצמצם באופן משמעותי חילולי שבת במתקנים שיש היתר להפעילם בשבת, וכן למצוא חלופות אוטומטיות למכשור חיוני אשר מופעל באופן ידני ויזום בימות החול, אך השימוש בו נצרך ומותר גם בשבת (כגון ייצור חשמל באוטומציה מלאה, התפלת מים וכד'. או במגזר הפרטי כגון מעליות, מערכות חליבה ועוד).

הדיון ההלכתי נוגע לשתי שאלות עקרוניות:

  • האם פעולה אוטומטית בשבת מתייחסת לאדם שהפעיל את המערכת בפעם הראשונה (כגון מי שהפעיל מתג שעון שבת, ובעקבות זאת נעשתה פעולה אוטומטית בשבת)?

     

  • האם ישנה חובה הלכתית של 'שביתת כלים', כלומר, להשבית את הכלים והמכשירים הנמצאים בבעלותנו – כך שלא יפעלו מעצמם בשבת, בדומה לחיוב להשבית את הבהמות שבבעלותנו מכל עשיית מלאכה?

בנוסף, ישנן עוד שתי שאלות משניות בנוגע להיקף ההיתר ומגבלותיו:

  • האם כל מלאכה הותרה כשנעשית מאליה?

     

  • האם מלאכה שהותרה – הותרה לכל צורך שהוא?

הדיון ההלכתי לגבי פעולה עצמית או רציפה של מכשירי חשמל בשבת מתייחס בהקשר הטכנולוגי למספר סוגי פעולות:

  • פעולה חשמלית קבועה ורציפה (כגון נורה חשמלית דולקת).

     

  • סדרת פעולות חשמליות הנעשות ברצף (כגון מעלית עם פיקוד שבת).

     

  • פעולות חשמליות עם תזמון קבוע מראש.

     

  • פעולות חשמליות עם תזמון לפי נתונים חיצוניים המתקבלים מחיישנים (טמפרטורה, נפח, אור וכיוצ"ב).

דיוננו מתייחס בעיקר למצבים 2 ו-3 שניתן להגדירם כאוטומציה מלאה, שאינה מושפעת כלל מפעולות חיצוניות לפעולת המכשיר עצמו.

לדיון זה השלכות רבות על אופן שמירת השבת בעידן המודרני, ובפרט לאור החדשנות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות, כאשר מכשירים רבים עוברים להפעלה 'חכמה' ומתוכננת מראש.

היסוד ההלכתי – אין שביתת כלים בשבת

המקור המרכזי לדיון בשאלת השימוש באוטומציה בשבת הוא משנה במסכת שבת (גמ' שבת יח, א):

בית שמאי אומרים: אין שורין דיו וסמנים וכרשינין, אלא כדי שישורו מבעוד יום; ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים: אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור, אלא כדי שיהבילו מבעוד יום; ולא את הצמר ליורה, אלא כדי שיקלוט העין; ובית הלל מתירין. בית שמאי אומרים: אין פורסין מצודות חיה ועופות ודגים, אלא כדי שיצודו מבעוד יום; ובית הלל מתירין.

מסקנת הגמ' שיסוד מחלוקת התנאים הוא בדין 'שביתת כלים' בשבת – כלומר, האם ישנו איסור בעצם העובדה שכלי האדם עושים מלאכות אסורות בשבת (בישול, צביעה, צידה וכדו') אע"פ שהאדם עצמו אינו עושה כל מלאכה בשבת (מלבד ההפעלה הראשונית, שנעשתה לפני כניסת השבת). ההלכה נפסקה כדעת בית הלל, שאין כל חיוב להשבית את הכלים ממלאכה בשבת, וממילא אין איסור במלאכה הנעשית מאליה במהלך השבת. כך פסק להלכה הרמב"ם (הל' שבת ג,א):

מותר להתחיל במלאכה מערב שבת אף על פי שהיא נגמרת מאליה בשבת, שלא נאסר עלינו לעשות מלאכה אלא בעצמו של יום, אבל כשתעשה המלאכה מעצמה בשבת – מותר לנו ליהנות במה שנעשה בשבת מאליו.

מלשון הרמב"ם מתברר טעם ההיתר, גדר האיסור במלאכות שבת הוא רק כאשר האדם עושה מלאכה בשבת עצמה אך אם עשה מעשה קודם כניסת השבת והמלאכה נמשכת לתוך השבת – הדבר מותר לכתחילה, אע"פ שהמלאכה נעשית ונמשכת מכוחו הראשון.

השלכות – פעולה מתמשכת ופעולה מתוזמנת

עם המעבר לשימוש בחשמל לפני כ-100 שנה, התפתח מאוד השימוש באוטומציה – אחת השאלות הראשונות שעלו בפני הפוסקים הייתה, האם מותר להשתמש בשעון שבת להפעלה מראש של מכשירי חשמל שונים במהלך השבת, וכן לניתוקם. ביחס לשימוש הבסיסי בשעון שבת ע"י תזמון שעות ההפעלה מערב שבת, כך שהמכשיר ייכנס לפעולה במהלך השבת – לכאורה נראה פשוט לדמותו להיתר שביתת כלים שנפסק בשו"ע (או"ח, רנב,ה), שכן כל מעשי האדם הסתיימו ביום שישי וזרם החשמל יתחבר מאליו במהלך השבת, ואכן, כך כתב בשו"ת מהר"ם שיק (או"ח, קנז) בשנת תרלז, שמותר לכוון שעון שבת מערב שבת עפ"י דברי הרמב"ם לעיל. אולם, ישנם אחרונים (שו"ת מחנה חיים ג,כב, שו"ת אגרות משה או"ח ד,ס ועוד) שחלקו על דבריו, וטענו שהיתר המלאכות המוזכר במשנה מתייחס רק למלאכות שהתחילו להיעשות מבעוד יום, ולא למלאכת שמתחילות במהלך השבת. לשיטתם, מצב שבו המלאכה מתחילה בשבת אינו בכלל ההיתר, ואע"פ שהמשתמש עצמו אינו עושה כלום במהלך השבת. הם אף מדמים זאת לגזירת חכמים האוסרת אמירה לנכרי על מנת שיבצע מלאכה עבור הישראל (אף שגם זו מלאכה הנעשית ללא מעשה של אדם מישראל – כך כתב בשו"ת אג"מ הנ"ל). למעשה, רוב ככל פוסקי זמננו (הרש"ז אוירבך, הר"ע יוסף, הרי"י נויבירט בשש"כ ועוד) התירו את השימוש בשעון שבת לכל צורכי השבת (תאורה, מיזוג, חימום וכיו"ב), וכך גם עמדת מכון צומת (לגבי הנחיות ואופן השימוש בשעון שבת, ראה בדף המוצר שעון שבת).

 

מגבלות ההיתר; צורת המלאכה ותכליתה

סוג המלאכה

בהמשך הגמרא (שבת יח,א), הובאה ברייתא המתירה כמה מלאכות הנמשכות בשבת, אך אוסרת טחינה בריחיים באופן זה:

תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו. ומניחין מוגמר תחת הכלים (ערב שבת)… ומניחין גפרית תחת הכלים, אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום.

נחלקו שם האמוראים בטעם האיסור: לדעת רבה, החמירו בטחינת הריחיים משום שפעולה זו משמיעה קול חזק, לדעת רב יוסף, טעם האיסור משום שביתת כלים, וכל המקרים שהובאו להיתר חריגים – משום שהכלי עצמו אינו עושה מלאכה, אלא מלאכה מתרחשת בתוכו על ידי כוחות שונים.

להלכה, נחלקו הראשונים האם לפסוק כרבה, ולאסור מלאכה הנעשית בשבת אם היא משמיעה קול, או לפסוק רב יוסף שהאיסור הוא משום שביתת כלים, וממילא הוא נדחה למעשה, משום שנפסק להלכה שאין שביתת כלים בשבת. השו"ע (או"ח רנב,ה) פסק כהסבר השני, והתיר פעולת ריחיים בשבת, אף שהן משמיעות קול. הרמ"א (שם) פסק כהסבר הראשון, ואסר מלאכה הנעשית בשבת אם בעשייתה נשמע קול רם. בטעם איסור השמעת קול, נאמרו בדברי הראשונים שני טעמים:

  • השמעת הקול מהווה זלזול בקדושת השבת (רש"י).
  • השמעת הקול יוצרת חשד שהמלאכה התחילה בשבת (ספר האגור).

כתב הרמ"א בהמשך דבריו (שם):

ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגע"ר (שעון מטוטלת) מערב שבת, אף על פי שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול.

העולה מדבריו, כי מלאכה המשמיעה קול נאסרה דווקא כאשר ניתן לטעות ולחשוב שהכלי הופעל בתוך השבת, ולא בדבר שידוע לכול שדרכו לעבוד באופן רצוף לאורך יממה ויותר.

גם לגבי עוצמת הקול, מצאנו דיון בין הפוסקים מהו שיעור הקול האוסר – בשו"ת אגרות משה כתב לגבי שימוש בשעון מעורר בשבת, שניתן להשתמש בו אם הקול נשמע רק באותו החדר, אבל אם נשמע ברחבי הבית – נחשב לקול חזק שנאסרה הפעלתו (אף אם לא נשמע מחוצה לו). את דבריו למד מדין שעון מטוטלת, שאלמלא הנימוק שהכל יודעים שמכוון מראש, היה אסור להפעילו אף שנשמע רק בתוך כתלי הבית.

לדיון זה משמעות רבה לשימושים נפוצים במכשירי חשמל ביתיים, שלעיתים יש צורך להפעילם סמוך לשבת, כגון: מכונת כביסה, מייבש כביסה, מדיח כלים, איי-רובוט ועוד, לחלקם רעש ניכר, ולחלקם רעש חרישי יותר. יש לדון בכל מקרה לגופו, מה מידת הצורך ומה עוצמת הרעש, וראו עוד בעניין זה להלן.

מטרת המלאכה

הזכרנו לעיל שהר"מ פיינשטיין צמצם מאוד את היתר השימוש בשעון שבת, בתחילת דבריו הוא מביא את הסברה הבאה:

הנה בדבר שע"י חשמל (ענין העלעקטרי) אפשר, ע"י מורה שעות הנעשה לכך, שיעמידנו בערב שבת באופן שיתחיל לבשל למחר ביום השבת, כשעה לפני זמן האכילה… הנה לענ"ד פשוט שאסור להתיר זה, דהרי ע"י מורה שעות כזה יכולים לעשות כל המלאכות בשבת ובכל בתי החרושת (פעקטעריס), ואין לך זלזול גדול לשבת מזה.

נראה שכוונתו לומר שהיתר המשנה מתייחס למלאכות ספציפיות שנמשכות זמן ארוך, וממילא אין איסור להתחילן כדרכן מבעוד יום, והן יתמשכו לאורך השבת. בשונה מכך, באמצעות תזמון מלאכות ע"י שעון שבת, ניתן לבצע כמעט את כל המלאכות בשבת, קצרות וארוכות, ולהפעיל את מפעלי תעשייה ביום השבת כביום חול, וממילא יפגע צביונה המיוחד של השבת. כאמור, הכרעתו של האגרות-משה לגבי צמצום היתר השימוש בשעון שבת לתאורה בלבד לא התקבלה ע"י שאר הפוסקים, ורוב שומרי השבת משתמשים בשעון שבת גם למזגנים, מאוורים וכד', מכיוון שדחו את חילוקו בין מלאכה הנמשכת ברציפות לבין מלאכה המתחדשת בשבת. עם זאת, עיקר סברתו, שלא ייתכן להשתמש באוטומציה לכל צורך, מקובלת עקרונית גם על שאר הפוסקים, שהרי אין מי שיתיר לצפות בסרטונים בטלוויזיה או מחשב בשבת (גם ללא קול), וכיוצ"ב. כפועל יוצא של התפתחות הטכנולוגיה, ישנן שאלות רבות בתחום ה'אפור' – כגון הפעלת מדיח כלים, מכשירי איי-רובוט, ואף אופה לחם חשמלי (להרחבה, ראה מכונת כביסה וייבוש בחורף). למעשה יש לדון בכל מכשיר מסוג זה לגופו, תוך בחינת הצורך הזמן והמקום, ותוך התייעצות עם ת"ח מובהקים (להרחבה, ראה גבולות השימוש באוטומציה בשבת).

היכולות הנרחבות של שימוש באוטומציה יכולות לסייע רבות למניעת חילולי שבת בתעשיה (ייתכן שגם בשילוב דרכי היתר נוספות, ראה החרם על מפעל פניציה – עמדת מכון צומת), וכן במתקנים בהם הותרה העבודה בשבת מעיקר הדין מחשש פיקוח נפש, וניתן ע"י אוטומציה לצמצם מאד את חילול השבת – (ראה חשמל כשר זול וירוק). למעשה, יש לדון בכל מקרה לגופו.

במרחב הביתי והעירוני, יש לשקול בכל מקרה לגופו את שני הצדדים: מידת הצורך והנחיצות בשימוש לעומת הפגיעה האפשרית בצביון השבת. עפ"י יסוד זה מקובל להבחין לגבי השימוש במסכי מידע בבתי הכנסת, שכבר התקבל והתפשט, בין הצגת טקסטים או תמונות מתחלפות (כגון זמני היום בהלכה, זמני תפילות ועוד) שניתן להתיר, לבין סרטונים – שאין לעשות בהם שימוש גם לצורך תורני וכדו'.

לאור האמור לעיל, המדיניות ההלכתית של מכון צומת בכל מקרה של צורך בהפעלת מכשור חשמלי בשבת, להעדיף ככל האפשר פתרון באמצעות אוטומציה מלאה – שבבסיסו הותר לכתחילה, על פני פתרונות אחרים כגון שינוי זרם, המשכת מצב או גרמא – שהיתרם מצומצם יותר.

אוטומציה מלאה ואוטומציה חלקית

לסיום, חשוב להבהיר כי כל הנדון כאן ביחס להיתר השימוש באוטומציה בשבת, מתייחס אך ורק לפעילות אוטומטית מלאה – דהיינו, כאשר כל שרשרת הפעילות החשמלית מתוכננת וקבועה מראש, ואין למשתמש כל השפעה על פעילות המכשיר במהלך השבת ובכלל. כיום, עם ההתקדמות הטכנולוגית, ישנן מערכות 'חכמות' המסוגלות לקבוע את אופן וזמן ההפעלה בהתאם לפעולת האדם, באמצעות גלאים וחיישנים שונים. מצויות כיום בשוק מערכות המצוידות בגלאי נפח רגישים לצורך הפעלת תאורה ומזגנים כתוצאה מכניסת אדם לחדר. בדומה לכך, מצויות מערכות לפתיחת דלתות נעולות באמצעות זיהוי פנים, ועוד רבות כיוצ"ב, כל זאת ללא כל פעולה אקטיבית או יזומה מצד המשתמש. הדיון במערכות אלו הינו דיון נפרד, ואינו כלול בנדון כאן, משום שמעורבות האדם בפעולה החשמלית, גם אם באופן פאסיבי, מחייבת דיון יסודי בשאלה האם הפעולה החשמלית מתייחסת אליו מצד מעשהו, כוונתו וכדו' – עניין זה נדון במאמרים הנוגעים לחיישנים, וגרמא.

יישומי אוטומציה המאושרים על ידי מכון צומת

במשך השנים, פותחו על סמך עיקרון האוטומציה יישומים המאפשרים שימוש במכשור חשמלי לצורך השבת ללא צורך בהפעלה ע"י המשתמש בשבת.

מעלית שבת

פיקוד שבת למעלית מאפשר את מעבר המעלית בין הקומות בצורה אוטומטית, ללא תלות וללא השפעה של המשתמשים בה. סידור זה כרוך בבדיקת פרטים טכניים רבים, ולכן יש צורך באישור של גורם מוסמך לכל מעלית שבת. לפרטים נוספים, ראה מעלית שבת.

מיחם 'גלישבת' 

עבור מוסדות גדולים (מלונות, ישיבות, בתי חולים וכדו'), שבהם אנשים רבים הצורכים כמות גדולה של מים חמים בשבת – פותח מנגנון המבוסס על מילוי והרתחת מים באופן מחזורי, ללא כל תלות בצריכת המים ממנו. המים הנכנסים מתחממים באופן אוטומטי וזורמים למיכל הצריכה. עודפי המים מנוקזים לצנרת הביוב באמצעות צינור גלישה.

רמזור לדלת אוטומטית

 במקומות ציבוריים שבהם קיימת דלת סגורה הנפתחת בצורה אוטומטית, כאשר 'עין אלקטרונית' מזהה אנשים בקרבת מקום, ניתן מנגנון 'רמזור' לטובת שומרי השבת. פיקוד אוטומטי זה מבטל למספר שניות את חיישן ה'עין האלקטרונית', ופותח את הדלת באופן אוטומטי למספר שניות קצוב. אדם הרוצה לעבור בדלת ממתין עד שהיא תיפתח מאליה. רמזור נוריות, בצבעי אדום-צהוב-ירוק מסמן זמן 'אסור', 'מותר' ו'התראה'.

סיכום ומסקנות למעשה

  • מותר לתזמן מלאכה מערב שבת, באמצעות שעון שבת, טיימר וכדו', כך שתיעשה בשבת באופן אוטומטי.
  • ההיתר מתייחס רק להפעלה באוטומציה מלאה – ללא השפעת המשתמש על המערכת תוך כדי פעולתה.
  • אין לבצע פעולה אוטומטית בשבת, כאשר היא כרוכה בהשמעת קול (לדעת הרמ"א) או פגיעה אחרת בצביון השבת (לכל הדעות).
  • בכל צורך בהפעלת מכשור חשמלי בשבת – יש להעדיף פתרון באמצעות אוטומציה על פני כל פתרון אחר (שינוי זרם, המשכת מצב, גרמא וכדו')
 
בדיקה
  1. אפשרות אחת
  2. אפשרות שנייה

הערות שוליים

Wrong ACF value